פסק-דין בתיק ת"ק 007727/03

1.         בפני תביעה להחזר שכר טרחה אשר נגבה על ידי הנתבע, עו"ד הוס, בגין טיפול בתביעה ותביעה שכנגד של התובע, לקוחו של הנתבע.

2.         התובע טוען כי הנתבע ייצג אותו בתביעה במסגרת ת.א. 6312/00 בבית המשפט השלום בפתח תקווה, נגד חברה בשם אלום טיב בע"מ (להלן: "החברה").

3.         התובע טוען כי סוכם בינו לבין הנתבע כי שכר טרחת הנתבע יעמוד על 2,000 $ וזאת עבור הגשת התביעה, ניהול התיק לרבות הגנה בתביעה שכנגד, אם תוגש, ועבור הופעותיו בבית המשפט.

4.         התובע טוען כי במועד כריתת הסכם שכר הטרחה, שהיה בעל פה בלבד,  הודיע לו הנתבע כי אם יזכה בתביעה, שכר הטרחה וההוצאות שיפסקו לטובתו ישולמו לתובע.

5.         התובע טוען כי ביום 9/6/02 ניתן פסק דין לטובתו בתביעה העיקרית, וכי התביעה שכנגד נדחתה. התובע טוען כי החברה חוייבה לשלם לו סך של 38,988 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ וכן הוצאות משפט (ראה סעיף 6 לכתב התביעה).

6.         התובע טוען כי פנה בדרישה לתשלום הסכום שנפסק, אולם אז דרש הנתבע סך של 5,000 ש"ח שנפסקו כהוצאות, וזאת חרף העובדה כי שכר הטרחה המוסכם בסך 2,000 דולר שולם במלואו עם תחילת הטיפול.

7.         התובע טען כי סרב לשלם לנתבע את הסכום הנוסף של 5,000 ש"ח ואף הגיש תלונה נגד הנתבע בלשכת עורכי הדין, ולפיכך לא קיבל לידיו את הסכומים שהוצעו לו לתשלום על ידי הנתבע, שעמדו על כ- 33,000 ש"ח.

            רק לאחר שהתלונה נדחתה, הסכים התובע, תחת מחאה, לקבל לידיו סכום של 30,000 ש"ח ולפיכך דורש הוא את יתרת הסכום שנפסק לטובתו בהליך נגד החברה, העומד על סך 8,988 ש"ח.

נימוקי ההגנה:

8.         הנתבע טוען כי התובע הופנה על ידי ידידו, ולמרות שסכום התביעה הינו נמוך יחסית (70,000 ש"ח) הסכים לקבל על עצמו הטיפול בשכר נמוך יחסית של 2,000 $.

9.         הנתבע אישר כי שכר הטרחה המוסכם שולם עוד ביום 31/12/00 והוצאה בגינו חשבונית, אשר צורפה כנספח א' לכתב ההגנה. (להלן: "החשבונית").

10.       בחשבונית מצויין כי התשלום בוצע בגין תביעה נגד החברה.

11.       הנתבע טוען כי לאחר מספר הליכים מקדימים, הוגשה כנגד התובע תביעה שכנגד על סך 223,277 ש"ח. על מנת שלא להכביד על התובע, טוען הנתבע כי בשלב זה סוכם על תוספת שכר טרחה בגין התביעה שכנגד: התוספת הינה שכר טרחת עורך הדין שיפסק כנגד החברה, אם וכאשר יזכה התובע במשפט (להלן: "תוספת שכה"ט").

12.       הנתבע טוען כי עיקר העבודה בתיק זה הוקדשה דווקא לתביעה שכנגד וכי בסיום ההליך נדחתה התביעה שכנגד והתקבלה תביעתו של התובע, כדי מחציתה.

            כן חייב בית המשפט את החברה בתשלום 5,000 ש"ח הוצאות משפט.

            פסק הדין צורף כנספח א'  לכתב ההגנה.

13.       הנתבע טוען כי מעת מתן פסק הדין החל התובע להביע את חוסר שביעות רצונו מתוצאות ההתדיינות. לתובע היו תחילה השגות לגבי אופן התשלום שהוצע על ידי הנתבע (שני תשלומים), ודרש לפתוח מיידית תיק הוצל"פ; ואילו לאחר מכן ביקש להתנער מהתחייבותו לשלם לנתבע את תוספת שכה"ט.

14.       הנתבע הסביר בכתב התביעה כי סכום התביעה בתיק זה מורכב משניים: האחד הוא לתשלום הסך של 5,900 ש"ח, כתוספת שכה"ט בצירוף מע"מ, ועוד 3,000 ש"ח, ירידת ערך כספו של התובע אשר היה מושקע ע"י הנתבע באגרות חוב, וזאת לנוכח סירובו העיקש וחסר ההגיון של התובע לקבל כספים אלה אם לא תצורף אליהם תוספת שכה"ט.

            בעניין זה צרף הנתבע מכתב מיום 1/10/02 בו הודיע הנתבע לתובע כי הכסף עומד לרשותו, ולנוכח סירובו הוא שב והפקיד אותו בחשבון נאמנות.